כדור הארץ בוער – והמזה"ת עסוק בלהישרף מבפנים

כדור הארץ בוער

כדור הארץ בוער – והמזה"ת עסוק בלהישרף מבפנים

היום יום כדור הארץ. ברוב מדינות העולם, מדובר ביום של מודעות, חינוך, מחשבה על העתיד. אבל במזרח התיכון, קשה לדבר על עתיד כשבהווה יש כל כך הרבה אש. לא רק אש מטאפורית – אש אמיתית: מלחמות, סכסוכים, שריפות יער, והזנחה שיטתית של הסביבה. בזמן שהעולם כולו מתעורר לשאלות של קיימות, אנחנו כאן עדיין תקועים בלחפש אשמים – ולא פתרונות. וכשכדור הארץ מתחמם, המזה"ת בוער פעמיים: גם מבחוץ – וגם מבפנים.

🔥 שינויי אקלים? לא הסיפור היחיד כאן

השיח הסביבתי בעולם מתמקד בהתחממות גלובלית, פליטות פחמן, תחבורה ירוקה.אבל אצלנו, זה הרבה מעבר למזג אוויר.שינויי האקלים פוגעים פה בקהילות שכבר שורדות על הקצה: פליטים, מיעוטים, אזורים מוכי קונפליקט.כשהגשם לא יורד – האדמה סובלת, אבל גם החקלאים.כשהטמפרטורה עולה – זה לא רק האוויר שמתחמם, זו גם הקרקע הבוערת בין מדינות, בין דתות, בין קבוצות.האקלים במזה"ת הוא לא רק סביבתי – הוא פוליטי, חברתי, ומעמדי.

🏭 מדינות שמדברות על שיקום, אבל פועלות כאילו אין מחר

כמה מהממשלות באזור עדיין משקיעות יותר בתקציבי ביטחון מאשר במים נקיים.ישיבות חירום עוסקות באיומים צבאיים – לא באיומים סביבתיים.ישראל, למשל, מתקדמת בטכנולוגיות מים ואנרגיה – אבל לא תמיד מיישמת את הידע הזה על כל האוכלוסיות.איראן מתייבשת מבפנים, תימן מתפוררת, סוריה איבדה נחלים שלמים – אבל כמעט אף מדינה באזור לא רואה את הסביבה כעניין קיומי.ומה עם שת"פ אזורי סביבתי?הוא כמעט לא קיים, למרות שאותן רוחות סופות ואותן קרקעות חרוכות עוברות את כולנו.

🌐 כדור הארץ כואב, ואנחנו עדיין מחלקים אותו לגזרות

הכדור לא מזהה גבולות. הוא לא יודע מה זה ישראל, סוריה, פלסטין או לבנון. האבק עובר בלי דרכון. המים – אם יש או אין – זורמים לכל כיוון. אבל במקום לראות בזה הזדמנות לשותפות, כל מדינה דואגת לעצמה – ולפעמים רק לאליטות שבה. כשהמזה"ת נשרף מבפנים, כל פתרון חייב להתחיל מבפנים – מהכרה בכך שאנחנו חולקים אותו מרחב, אותו אקלים, ואותו עתיד.

🧭 מחשבות אישיות ליום כדור הארץ מהמזרח התיכון

אני כותבת את המילים האלה לא מתוך גובה – אלא מתוך כאב. כסטודנטית, כאמא, כאזרחית – אני מרגישה איך כל שנה הסביבה בוערת יותר, והאדישות גם. אבל דווקא ביום הזה, אני בוחרת לכתוב. לא כי זה ישנה את המזרח התיכון, אלא כי אולי מישהו ירים מבט מהמסך, יחשוב, ישאל –מה התפקיד שלי בתוך העולם הזה? אם הכדור בוער, אולי הגיע הזמן שנפסיק להזין את האש – ונתחיל לכבות אותה, כל אחת ואחד מהמקום שלהם.

🔗 מקורות :

• דוח IPCC – על מזרח תיכון ואקלים

• הכתבה ב־TheMarker על משבר המים באיראן

• סקירה של האו"ם על השפעות סביבתיות בסוריה ועיראק