מה יקרה אם נפסיק לאכול חיות? טבעונות, דת ותרבות במזרח התיכון

מחשבה עמוקה על טבעונות במרחב שבו בשר הוא הרבה יותר ממזון – הוא מסורת, דת, תרבות וזהות.

🖋 מאת: אלה ארד

בלי חיות בצלחת במזרח תיכון © תמונה ועריכה : אלה ארד | Ella Arad | 2025| כל הזכויות שמורות.

מה יקרה אם מחר בבוקר, באופן מוחלט וסופי, יפסיקו בני האדם לאכול חיות?

לא בשל מחסור – אלא מבחירה מוסרית מודעת.

זו לא רק שאלה של תזונה. זו שאלה שכל העולם צריך לשאול. היא מאתגרת את המבנים הכי יציבים שאנחנו מכירים: דת, תרבות, משפחה, מסורת, כלכלה.

האקלים היה נושם לרווחה, כן.

אבל גם הלבבות היו רועדים – כי בשר הוא לא רק מזון.

הוא סמל. הוא חלק מטקס, מזהות קולינרית־רגשית, מזיכרון משפחתי עמוק, ולעיתים גם ממחילה.

במיוחד כאן – במזרח התיכון – השאלה הזו פוגעת בעצב חשוף.

מה יקרה למסורת היהודית אם השבת תוגש בלי עוף? מה יקרה לאסלאם כשהחג הקדוש לא יכלול שחיטה? ומה יקרה לחגיגה, לאירוח, לערכים של נדיבות, של שפע, של הקרבה?

לא מדובר רק בצלחת. מדובר בזהות.

🌍 השפעה על האקלים – לא רק גזי חממה

כשמדברים על עולם ללא בשר, השיח הסביבתי קופץ מיד לסטטיסטיקות: תעשיית מזון מן החי אחראית ליותר מ־14.5% מפליטות גזי החממה בעולם (FAO) – יותר מכל התחבורה, המטוסים, הספינות והרכבים גם יחד.

אבל זו רק תחילתה של תמונה רחבה בהרבה.

אדמות עצומות יפסיקו לשמש למרעה ולהאכלת בעלי חיים – וישובו להיות יערות. מקורות מים, שעד כה נשאבו לשטיפת כלובים ולגידול מזון לבעלי חיים – יתנקו ויתאזנו. פחות דשנים. פחות מתאן (גז חממה חזק במיוחד, חסר צבע וריח, אך בעל השפעה עצומה על שינוי האקלים, נחשב לגז חממה חזק פי 80 יותר מפחמן דו-חמצני (CO₂) בטווח הזמן הקצר של 20 שנה). פחות זיהום קרקע. פחות שריפות שנועדו לפנות מקום לפרות.

אבל המשמעות האמיתית איננה טכנית – היא תפיסתית.

לראשונה מזה אלפי שנים, האדם יוותר מרצונו על שליטתו בעולם החי כפי שהכרנו עד כה. לא מתוך פחד, לא בשל מחסור – אלא מתוך בחירה.

הוא יפסיק לראות את החיה כנכס ויתחיל לראות אותה – כחלק.

🕍 בשר כקודש: בין שחיטה לאמונה

קשה לדמיין את המזרח התיכון ללא בשר – לא בגלל הטעם, אלא בגלל המשמעות.

כאן, בשר הוא לא רק מזון. הוא קודש. הוא חובה דתית. הוא מעשה של שייכות.

ביהדות, קורבנות הבשר היו ליבת הפולחן בבית המקדש – ביטוי של תשובה, תודה, וחיבור לאל. עד היום, סעודת שבת חגיגית ללא עוף נתפסת בעיני רבים כחסרה, כבלתי שלמה. באסלאם, חג הקורבן – עיד אל־אדחא  عيد الأضحى – הוא רגע שיא בשנה המוסלמית. השחיטה נעשית לזכר עקדת ישמעאל, והבשר נמסר למשפחה, לקרובים, ולעניים. לא לשם תיאבון, אלא לשם צדקה, צדק, זיכרון. גם בנצרות האורתודוקסית והמזרחית, אכילת בשר בחגים משקפת חגיגיות, חירות וחיבור למעגל החיים. כך הפכה החיה – לאובייקט דתי. לשותפה בטקס. מה יקרה לדתות הללו – לא רק ברמה ההלכתית, אלא בזהות שלהן – אם יתבטל הקורבן? האם ימצא הפולחן תחליף? האם ויתור על בשר יתפרש כוויתור על המסורת עצמה? במזרח התיכון, שאלות כאלה אינן תיאורטיות. הן פוליטיות. הן רגשיות. הן נוגעות בעומק של "להיות אנחנו".

🍖 בשר כשפה: כבוד, נדיבות, מעמד

במזרח התיכון, מי שמארח בלי בשר – נחשב קמצן. מי שמתחתן בלי כבש על השולחן – נתפס כעני. מי שמבקש תחליף צמחוני – נחשב מוזר, או מתנשא, או אולי פשוט "לא משלנו". בשר הוא סמל – לנדיבות, לגבריות, לכבוד. הוא חלק מהשפה הלא מדוברת של הכבוד המשפחתי. בשבתות, בחגים, באירועים – כמות וסוג הבשר משקפים מעמד, שפע, כוח .וכשאין – זה לא רק חסר. זה מביך. הפסקת אכילת בשר לא רק תשנה את התפריט. היא תפרק קודים שלמים של שייכות. איך נבטא כבוד בלי כבש? איך נברך זוג צעיר בלי "חיים חדשים" על האש? איך נרמוז "אני מעריך אותך" – בלי להגיש בשר רך, חם, עשיר? התרבות הקולינרית במזרח התיכון נשענת על חוויות של שפע, הזנה, חיבור, והבשר הוא הכלי. לא יהיה פשוט למצוא שפה חלופית – כי אין תרגום ישיר לרגש הזה.

🌱 שינוי או חורבן? מוסר, זהות ותקווה

הפסקת אכילת חיות זה מאתגר את הדת, התרבות ואת המוסר, כי במזרח התיכון, המוסר נטוע בתוך המסורת.

כשאדם מפסיק לאכול בשר מטעמים מוסריים, הוא מתנגד לקבל את המסורת של הוריו וזה מפחיד.

זה חוצה גבול ומעמיד את הפרט בעמדת ביקורת מול הנורמה.

אז נשאלת השאלה: היתכן שהפרט יסטה מהנורמה המקובלת ויצפה שדעותיו יתקבלו בברכה ?

האם ניתן לדמיין מסורת חדשה – שמכבדת בעלי חיים ולא דורשת קורבן?

ישנם ניצנים-מסורתיים שמפתחים בשר מתורבת כתחליף הלכתי, יהודים שמבקשים "קורבן מוסרי" – של התנהגות, לא של גופים צעירים וצעירות שמתעקשים להיות שייכים – גם בלי לאכול את מה ש"צריך". ייתכן שבעתיד, דווקא המוסר החדש הזה – הוא שישמר את הדת. לא על ידי ויתור, אלא על ידי פירוש מחודש. אבל לשם כך נדרשת תעוזה. וגם חמלה. לא רק כלפי החיה – אלא כלפי האדם, שפוחד להישאר בלי שפה.

🔚 לסיכום: כששאלה אחת מזיזה עולמות

מה יקרה אם נפסיק לאכול חיות? אולי נציל את כדור הארץ. אולי נאבד חלק מהשבתות שלנו. אולי נמצא דרכים חדשות לאהוב – בלי להרוג. אולי נבנה תרבות אחרת . או אולי פשוט נלמד – ששינוי מוסרי הוא קודם כול שינוי רגשי. לא קל להיפרד ממסורת. לא קל להסתכל לאחור ולשאול: האם מה שירשתי – באמת משרת את מי שאני רוצה להיות? אבל עצם השאלה הזו – כבר משנה הכול. לא כי היא מכריחה. אלא כי היא מאפשרת.

✍️ מקורות השראה:

המאמר מבוסס על שילוב של ידע אישי, מחשבה ביקורתית ומקורות מוכרים, ביניהם:

• FAO (2013). Tackling Climate Change through Livestock

  .דו"ח של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, הסוקר את ההשפעה הסביבתית של תעשיית המזון מהחי

  
  

• Harari, Y. N. (2014). Sapiens: A Brief History of Humankind

  .ספר רחב יריעה העוסק בהתפתחות האדם, כולל פרק מרכזי על יחסי האדם והחיות

  
  

• Singer, P. (2009). Animal Liberation

  .ספר יסוד בתחום האתיקה של בעלי חיים, שהשפיע רבות על התנועה הטבעונית

הבהרה וזכויות יוצרים:

המאמר נכתב מתוך הבנה ופרשנות אישית של המחברת, ומתבסס על מקורות מידע מהימנים שצוינו לעיל. אין להעתיק, לשכפל או לפרסם את התוכן – כולו או חלקו – ללא אישור מראש ובכתב.

© 2025 אלה ארד | Ella Arad | כל הזכויות שמורות.